ב"ה

מצות לא תעשה מצוה רפז

הזהיר הדיין שלא לקבל עדות הקרובים קצתם על קצתם. והוא אמרו לא יומתו אבות על בנים. ובא הפירוש המקובל בספרי שלא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות, והוא הדין לדיני ממונות ואמנם זכר לנו בדיני נפשות על צד הגוזמא שלא נאמר אחר שזה אבוד נפש לא נחשוד הקרוב בו אבל נעשה בעדותו אחר שעדותו לאבוד נפש קרובו הוא ואין זה מקום לחשדו, ולפיכך לקח למשל הראשון שבקרובים וגדול האהבה והוא אהבת אב לבן והבן לאב. והנה יאמר אחר שאין מקבלים עדות אב על הבן ואפילו לחייבו מיתה לא כל שכן שאר הקרובים שלא יקובלו. וזה גזרת הכתוב אין לה טעם בשום פנים. והתבארו משפטי מצוה זו בפ"ג מסנהדרין. (תצא, שם):





    תמונה שבועית לחודש 5

    פרשת השבוע פרשת יתרו

    יתרו מגיע למדבר (יח, א-יב) יתרו חותן משה, נפעם כמו העולם כולו מהניסים והנפלאות שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. הוא מחליט לבוא אל בני ישראל אל מקום חנייתם במדבר. הוא מביא איתו את ציפורה אשת משה ושני בניה גרשום ואליעזר. אלו, יצאו אומנם עם משה למצרים כאשר שלחו האלוקים לגאול את בני ישראל, אולם כשפגש משה את אהרון אחיו, שיצא לקראתו, תמה אהרון על כך שמשה מביא למצרים את בני משפחתו. לקחה ציפורה את שני בניה וחזרה לבית אביה. עתה, כאמור יצאה למדבר יחד עם המשפחה כולה.
    משה מקבל את חותנו, אשתו וילדיו בכבוד מלכים ועורך משתה מיוחד לרגל בואם. יתרו שומע ממקור ראשון על כל שאירע לבני ישראל, ואף הוא שהיה כהן לעבודת אלילים, מודה עתה כי "גדול ה' מכל האלוהים".
    יתרו כיועץ ארגוני (יח, יג-כז) למחרת בואו של יתרו, הוא יוצא לראות את עבודת חתנו מנהיג ישראל. לתדהמתו הוא נוכח כי משה יושב מבוקר עד ערב כדי לשפוט את העם, ללמדם תורה וחוקים ולעסוק בכל ענייני הציבור, מהגדולים ביותר ועד הדבר הפעוט ביותר. הוא מביע את דעתו בפני חתנו, כי כך בדרך זו, יבול גם הוא וגם העם העומד לחלות פניו מבוקר עד ערב.
    יתרו מציע כי משה יהיה זה שיתווה אומנם את המדיניות וילמד את חוקי ה' לראשי העם, אך את הקשר הישיר עם הציבור יקיים באמצעות שרי משנה. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש.
    משה מקבל את עצת חותנו ומיישמה. יתרו יוצא חזרה לארצו כדי להביא את האמת האלוקית לבני משפחתו ולגיירם.
    הכנות למתן תורה (יט, א-טו) בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. התובנה כי הם עומדים לקבל את התורה, יוצרת רוח טובה בעם. חנייתם היא "כאיש אחד ובלב אחד" והם נכונים לקבל את ההנחיות לקראת קבלת התורה.
    משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
    משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
    משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו.
    מעמד הר סיני (יט, טז-כה) לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
    ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.
    עשרת הדברות (כ, א-יד)
    במרכז המעמד המדהים, עשרת הדברות וזאת תמציתן:
    1. אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
    2. לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
    3. לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
    4. זכור את יום השבת לקדשו...
    5. כבד את אביך ואת אמך...
    6. לא תרצח.
    7. לא תנאף.
    8. לא תגנוב.
    9. לא תענה ברעך עד שקר.
    10. לא תחמוד...
    התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח) העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.
    הציוויים שלאחר הגילוי הגדול (כ, יט-כג) הקב"ה מבקש למסור לבני ישראל שזה עתה נכחו בגילוי אלוקי מן השמים, כי עליהם להיזהר מנטייה אחר עבודת האלילים. חובתם לבנות מזבח אדמה שעליו יביאו קורבנותיהם לה'. הקב"ה מבהיר, שאם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונפה עליהן גרזן ברזל, שכן הברזל המקצר חייו של האדם מחלל את המזבח שנועד להאריך את חייו. כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש, ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח.
    (בפרשה 72 פסוקים)

    מלך המשיח והיהודים הפשוטים

    אדמו"ר ה'צמח צדק' היה אומר, שמשיח־צדקנו יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים, בעלי מסירות הנפש. כלומר, אף־על־פי שילַמד תורה את כל העם, כולל הגדולים ביותר וכלם ילְמדו מפיו את "תורתו של משיח", עם זאת, תהיה בו ענווה מיוחדת להתייחס לאנשים פשוטים וללמד גם איתם, על־פי רמתם.
    (על־פי ספר המאמרים תרצ"ט, עמוד 194)
    יום שבת
    י״ז שבט
    התשפ"ה
    יתרו


    לומדים יקרים
    הכיתה החסידית זמינה כעת במסך גדול בלבד
      • תפילה
      • הכנה לתפילה בנים
      • הכנה לתפילה בנות
      • שמע 12 הפסוקים
      • קליפ
      • ניגונים
      • דידן נצח
    X

    ובהדגשה יתירה בנוגע ליום ההילולא דהרמב"ם – שכתב (חיבורו העיקרי) "משנה תורה" לכל בני ישראל,
    כמ"ש בהקדמתו לחיבורו "ראיתי לחבר . . דיני התורה . . בלשון ברורה ודרך קצרה . . עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול . .

    לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה
    ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה"
    – הרי בודאי שיום ההילולא שלו צריך להביא לידי הוספה
    בעניני תורה ומצוות במעשה בפועל אצל כל בני ישראל.

    משיחת מוצאי כ"ף טבת היתש"נ

    • ספר המצוות לצעירים
    • ספר המצוות
    • היום יום
    • איגרת יומית
    • משיח וגאולה
    • הלכה שבועית

    חדר ניגונים יפתח בקרוב