היא שצונו לחקור עדות העד ולדרוש אותו היטב, ואחר כך נשפוט הדין ונחייב האמת, ושנפליג בזה בכל יכלתנו כדי שלא נפסוק הדין בתחלת דבור במהירות והמית הזכאי, והוא אמרו ודרשת וחקרת. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ועניניה, ואיך תהיה החקירה והדרישה, ומה שראוי בזה בהפלגה, ואיך תתקיים העדות בזה או תבטל לפי אלו החקירות והדרישות במסכת סנהדרין. (ראה, הלכות עדות פ"א):
חתונת אהבת ישראל
חתונה שמחה במיוחד התקיימה בדנברג. "זוהי חתונה של אהבת ישראל!", אמרו אנשי
העיר זה לזה.
מי היו החתן והכלה?
*
שנים לפני כן, ר' משה חיים וזוגתו יוכבד היו אנשים טובים, בעלי צדקה וחסד, אך על
חייהם העיבה עננה כבדה. כבר שנים ארוכות הם נשואים ועדיין לא זכו בילדים.
ר' משה חיים היה נוהג להשכים קום ולומר את ספר התהילים קודם התפילה בתחינה.
גם רעייתו הייתה בעלת צדקה וחסד שסייעה לחולים ולעניים. אך כלום לא הועיל.
באחד מימי חודש ניסן הסתובבה יוכבד עם שכנתה באשע בין בתי העניים, הן סייעו
בבתי הנשים החולות והעניקו ארוחות חמות ליולדות ולילדיהן. כשיצאו מאחד הבתים,
פרצה יוכבד בבכי: "למה רק לי, לא נתן ה' אף לא ילד אחד?"
חברתה באשע הביטה בה בחמלה. "שמעי יוכבד," אמרה לה. "בעלי ר' ברוך גדליה
נוסע לאחר חג הפסח אל רבינו הבעל-שם-טוב למז'יבוז', יחד עם חבורת חסידים
מעירנו דנברג. הצטרפו את ובעלך אל הנסיעה, בקשו את ברכתו של הרבי ובודאי
תוושעו!" סיימה בביטחון.
יוכבד קיבלה את דבריה, וכששבה לביתה סיפרה לבעלה על ההזדמנות המיוחדת
לנסוע אל הצדיק ולקבל את ברכתו. בעלה האזין בקשב רב לדבריה ונענה ברצון.
מיד לאחר חג הפסח, ארזו בני הזוג, מעט מטלטלין וצידה לדרך, והצטרפו למסע
החסידים אל מז'יבוז'. לאחר כשבועיים הגיעה החבורה אל העיירה מז'יבוז'. באותו היום
נכנסו הזוג אל הרבי הבעש"ט וביקשו את ברכתו לזרעא חיה וקיימא.
הרבי האזין לבקשתם, אך פניו לא זעו. הוא בירך אותם בהצלחה רבה בכל. אך ברכה
לילדים, לא נתן. למחרת ניסו הם שוב לבקש את ברכתו של הצדיק, אך שוב הוא לא
נענה לבקשתם ולא ברכם בדור ישרים.
ידידם ר' ברוך גדליה, שהיה מראשוני המקורבים אל הרבי, הבין שמצבם של הזוג
בשמיים אינו פשוט כלל וכלל. הוא התייעץ עם כמה מחבריו, תלמידי הבעש"ט, והם
ניסו לטכס עצה איך לעורר רחמים על ר' משה חיים ורעייתו.
הם החליטו לצום שלושה ימים, בימים הם יהיו שרויים גם בתענית דיבור ויעסקו
באמירת תהילים ותחנונים על בני הזוג. בלילות ישכימו לתיקון חצות. אמרו ועשו,
שלושה ימים רצופים התפללו הם לבורא העולם שישמע לתחינתם ויפקוד את הזוג.
סיפור מס' 13 | שבוע פרשת יתרו )י"א-י"ז שבט(
13
ב"ה
לאחר שלושה ימים, ניגש השמש של הבעש"ט אל ר' ברוך גדליה, "הרבי קורא לך
ולחבריך לסעוד עימו סעודת מצווה" אמר. "מה קרה? הרי אין חג ומועד היום?!" תמה
החסיד. אך לשמש לא היה מענה עבורו.
בסעודה היה שרוי הבעש"ט בשמחה גדולה ובפנים מאירות. הוא האריך בדברי תורה
על אהבת ישראל ודיבוק חברים. "בתפילה מקרב לב עמוק על חברו, יכול יהודי לקרוע
מעליו גזר דין של שבעים שנה" אמר הרבי.
הרבי פנה אל ר' משה חיים וברך אותו ואת רעייתו בבן זכר, למועד הזה כעת חיה. "לא
בתענית ובתחנונים השגתם את הברכה" אמר הרבי לחסידים, "אלא באהבת ישראל
ודאגה אמיתית לחברכם מקרב לב עמוק".
כעבור שנה, בתאריך ב' באייר, התגשמה ברכתו של הבעש"ט ולר' משה חיים ורעייתו
יוכבד נולד בן זכר, ויקרא שמו בישראל שלמה. שבועות מספר לאחר מכן נולדה בת
לר' ברוך גדליה וזוגתו באשע.
*
אלו היו החתן והכלה, בחתונה המיוחדת של אהבת ישראל
)על פי ספר המאמרים אדמו"ר מוהריי"צ תיש"א עמ' 294(
פרשת השבוע פרשת יתרו
יתרו מגיע למדבר (יח, א-יב)
יתרו חותן משה, נפעם כמו העולם כולו מהניסים והנפלאות שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. הוא מחליט לבוא אל בני ישראל אל מקום חנייתם במדבר. הוא מביא איתו את ציפורה אשת משה ושני בניה גרשום ואליעזר. אלו, יצאו אומנם עם משה למצרים כאשר שלחו האלוקים לגאול את בני ישראל, אולם כשפגש משה את אהרון אחיו, שיצא לקראתו, תמה אהרון על כך שמשה מביא למצרים את בני משפחתו. לקחה ציפורה את שני בניה וחזרה לבית אביה. עתה, כאמור יצאה למדבר יחד עם המשפחה כולה.
משה מקבל את חותנו, אשתו וילדיו בכבוד מלכים ועורך משתה מיוחד לרגל בואם. יתרו שומע ממקור ראשון על כל שאירע לבני ישראל, ואף הוא שהיה כהן לעבודת אלילים, מודה עתה כי "גדול ה' מכל האלוהים".
יתרו כיועץ ארגוני (יח, יג-כז)
למחרת בואו של יתרו, הוא יוצא לראות את עבודת חתנו מנהיג ישראל. לתדהמתו הוא נוכח כי משה יושב מבוקר עד ערב כדי לשפוט את העם, ללמדם תורה וחוקים ולעסוק בכל ענייני הציבור, מהגדולים ביותר ועד הדבר הפעוט ביותר. הוא מביע את דעתו בפני חתנו, כי כך בדרך זו, יבול גם הוא וגם העם העומד לחלות פניו מבוקר עד ערב.
יתרו מציע כי משה יהיה זה שיתווה אומנם את המדיניות וילמד את חוקי ה' לראשי העם, אך את הקשר הישיר עם הציבור יקיים באמצעות שרי משנה. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש.
משה מקבל את עצת חותנו ומיישמה. יתרו יוצא חזרה לארצו כדי להביא את האמת האלוקית לבני משפחתו ולגיירם.
הכנות למתן תורה (יט, א-טו)
בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. התובנה כי הם עומדים לקבל את התורה, יוצרת רוח טובה בעם. חנייתם היא "כאיש אחד ובלב אחד" והם נכונים לקבל את ההנחיות לקראת קבלת התורה.
משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו.
מעמד הר סיני (יט, טז-כה)
לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.
עשרת הדברות (כ, א-יד)
במרכז המעמד המדהים, עשרת הדברות וזאת תמציתן:
1. אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
2. לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
3. לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
4. זכור את יום השבת לקדשו...
5. כבד את אביך ואת אמך...
6. לא תרצח.
7. לא תנאף.
8. לא תגנוב.
9. לא תענה ברעך עד שקר.
10. לא תחמוד...
התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)
העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.
הציוויים שלאחר הגילוי הגדול (כ, יט-כג)
הקב"ה מבקש למסור לבני ישראל שזה עתה נכחו בגילוי אלוקי מן השמים, כי עליהם להיזהר מנטייה אחר עבודת האלילים. חובתם לבנות מזבח אדמה שעליו יביאו קורבנותיהם לה'. הקב"ה מבהיר, שאם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונפה עליהן גרזן ברזל, שכן הברזל המקצר חייו של האדם מחלל את המזבח שנועד להאריך את חייו. כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש, ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח.
(בפרשה 72 פסוקים)
עולם מלשון העלם
"עולם" מלשון "העלם" – הוא מעלים ומסתיר את הקדושה; לא רואים עליו מיד מי ברא אותו ואיך השם מנהל אותו.
לאורך כל השנים שעברו מאז בריאת העולם, יש לתורה ולמצוות מטרה אחת – לגלוֹת. לגרום לכך שהעולם עצמו יַראה לכולם, את הקדוש ברוך הנמצא בתוכו.